×

 

שמי אדיר, נולדתי וגדלתי בדימונה. ההורים שלי גרושים ולאבא שלי היום יש אישה חדשה.

אני הילד התשיעי מבין שלוש עשרה אחים. לא תמיד היה פשוט בבית, המצב הכלכלי לא היה קל בכלל וההורים היו צריכים להתרכז בפרנסה ולדאוג לאוכל עבורנו.

בכיתה ח’ יצאתי מהבית לפנימייה בפעם הראשונה, לא הסתדרתי שם. הייתי שם פחות משנה, עד שחזרתי לבית בדימונה.

כשהייתי בכיתה ט’ הוציאו אותי מהבית בצו בית משפט לפנימיית נוספת, שם הייתי כמעט ארבע שנים, עד שסיימתי תיכון. כמו כל דבר בחיים שלי, גם הכניסה לפנימייה ידעה עליות ומורדות. מהר מאוד התחברתי לאנשים והכרתי את כל אנשי הצוות בכפר. אבל אחרי זמן מה בפנימייה התחילה התדרדרות, תפקדתי פחות טוב בלימודים וגם התחילו בעיות רגשיות וההתנהגותיות. כשגילו בכפר שעישנתי מריחואנה, שלחו אותי לתהליך טיפולי ביחידה להתמכרויות. שם היה לי הכי קשה, לא הסתדרתי בתהליך הזה.

כתנאי לסיום השנה בפנימייה אמרו שיעבירו אותי, אבל שאני חייב לסיים את התהליך בכפר הגמילה . אחרי שסיימתי שלושה חודשי טיפול וגמילה, חזרתי לפנימייה ולתיכון כמו שהובטח לי.

כשסיימתי בפנימייה, הפנו אותי לתכנית “גשר לעצמאות” שם שובצתי באחת הדירות. במקביל לתוכנית התחלתי לימודי תעודה שאני ממש תכף מסיים, אני לומד במסלול הנדסאי מכונות. גם בזמן הלימודים וכשאני בגשר לעצמאות, המשכתי בתכנית טיפול ביחידה להתמכרויות. ואם זה לא מספיק בשביל הלו”ז הצפוף – אז גם שילבתי עבודה. חוויתי הרבה אתגרים בחיים, אבל הבטחתי לעצמי שלא משנה מה, אני ממשיך לשמור על אופטימיות ואמונה. יש לי חלומות רבים לגבי העתיד שלי, ואני עובד מאוד קשה כדי להגשים אותם. במהלך השנה האחרונה מימנתי בעצמי שיעורי נהיגה ולפני כחודשיים עברתי טסט.

בחודשים האחרונים לקחתי החלטה לשמור על אורח חיים בריא, הפסקתי לעשן סיגריות, אני מקפיד על ריצות ואימוני כושר, ומשתדל לשלב מזון בריא.

בגשר לעצמאות, מלבד הדירה קיבלתי מלווה. לקח לי המון זמן להבין בכלל איזה תפקיד זה מלווה. היא לא מדריכה, לא עוסית, לא מנהלת ולא בוסית. היא פשוט נמצאת שם לעזור לי בדיוק במה שאני עסוק בו ולפעמים היא עוזרת לי בדברים שלא ידעתי שאני צריך בהם עזרה והיא גורמת לי לחשוב מחוץ לקופסא ולהסתכל על דברים בצורה אחרת. היא מבינה אותי ומכירה אותי טוב, היא עוזרת לי לקבל החלטות קטנות וגדולות. היא מבינה שקשה לי להתמודד עם משהו כמו לימודים, היא לא שופטת  אותי להפך, היא תמיד מעודדת אותי להרים את הראש ולהמשיך להביט קדימה.

אני מרגיש שהיא אשכרה מאמינה בי ובכוחות שלי. לקח לי זמן לתת לעצמי אפילו להרגיש את זה אבל היום אני מרגיש את זה. אני משתף אותה בדברים שעברתי, בהחלטות שקיבלתי, גם דברים שאני לא גאה בהם. היא מעולם לא שופטת אותי, זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך היא מקבלת אותי כמו שאני. אני מספר לה על החלומות והשאיפות שלי לעתיד, והיא עוזרת לי להבין מה הצעד הבא שלי עכשיו שיקרב אותי אל המימוש של השאיפה. היא מלווה אותי בחיי היומיום שלי נמצאת שם בשבילי ברגעים הקטנים בתכלס של החיים שלי. אם זה מיצוי זכויות, לעזור לי לחפש עבודה, ללמוד לבשל, ללמוד לנהל את הכסף שלי. היא תמיד שם  בשבילי. לאורך כל הדרך נעזרתי, התייעצתי ושיתפתי, ולמען האמת –רק הרווחתי. ואני עדיין מרוויח. המסלול של החיים שלי תפס כיוון טוב ואני ממש גאה בעצמי. אני קצת ביישן בלדבר הלוואי והייתי מצליח לומר למלווה שלי כמה היא חשובה בחיים שלי. אני מקווה שהיא מרגישה ויודעת את זה.

ילדים מספרים

מרי ארועתי

  כשמדברים על בית, למה בעצם מתכוונים, לארבע קירות המשמשות כקורת גג, לאהבה שעוטפת אותך, לדאגה, לתמיכה, מה המשמעות של

קרא עוד

רמי

  רמי הגיע אלינו כשהיה בכיתה א’. הוא היה אז ילד שקט, חסר ביטחון שכמעט ולא יצר קשרים חברתיים. היה

קרא עוד

אדיר

  שמי אדיר, נולדתי וגדלתי בדימונה. ההורים שלי גרושים ולאבא שלי היום יש אישה חדשה. אני הילד התשיעי מבין שלוש

קרא עוד