חיים בסרט
באנו לראות סרט, יצאנו עם חוויה מהסרטים!
ערב הקולנוע בכפר נרדים היה פשוט שובר קופות – כרטיסים אמתיים , פופקורן בלי תחתית , אווירה מהפנטת והכי חשוב – ילדים מאושרים עד הגג!
הייתה דרמה, היו צחוקים, קצת מתח ואפילו סצנת מרדף… אחרי דלי הפופקורן האחרון. בקיצור – ערב שהיינו שמחים לעשות לו הקרנת המשך…
תודה לכל מי שהפיק, ביים ושיחק תפקיד ראשי בערב הקסום הזה – אצלנו הוליווד היא לא רק חלום, היא מציאות!
מכירים את מסע ישראלי?
במסגרת שבוע ההתנדבות של מסע ישראלי, תלמידי כיתות יא’ יב’ מרחבי הארץ מגיעים גם אלינו לכפר נרדים.
היום הגיעו 3 קבוצות מנס ציונה בהובלת מדריכי מסע המדהימים- יהונתן, טליה ומוריה.
בהובלת השינשינים שלנו, המתנדבים לקחו חלק במשימות הכפר השונות, ביניהם: בצרכנייה, בתחזוקה ובנוי.
לאחר ההתנדבות קיימנו את תהליך העיבוד ולקינוח- התרנגול בא לבקר

גם אתם מוזמנים לבוא להתנדב אצלנו

לאחרונה חגגנו את ט”ו בשבט כמו שאנחנו הכי אוהבים – עם נתינה, צמיחה ואהבה לטבע. ילדי המועדוניות שלנו יצאו לנטיעות מיוחדות הודות לתרומה הנדיבה של קק”ל.
בין שתילים לאדמה, הילדים חוו את קסם הטבע והתחברו לשורשים – של האדמה ושל הקהילה שלנו.

ולא רק לילדים אנחנו דואגים!

גם העובדים המסורים שלנו זכו להפתעה ירוקה ומשמחת: עציצי תבלין טריים וריחניים, מתנה מאיתנו כהוקרת תודה על העשייה היומיומית והלב הרחב שהם מביאים איתם לכל משימה.

“כי האדם עץ השדה, כמו עץ השדה…”

(נתן זך)
כמו העצים שנטענו, גם אנחנו ממשיכים לגדול, לפרוח ולהכות שורשים עמוקים של תקווה ועשייה.
לקראת מסע ההתבגרות ע”ש ניר אבוחצירה שמתקרב בצעדי ענק, הצוות המדהים של כפר הילדים נרדים יצא למסע הכנה – ועבר בדיוק את מה שהילדים יחוו בקרוב.
כי כשמובילים ילדים במסע כזה, חייבים להתחבר דרך הרגליים (והלב!).


במהלך היומיים האחרונים, הצוות האלוף שלנו צעד משדה בוקר ועד למכתש רמון – 36 ק”מ של אתגרים, חיבור אמיתי וגילוי עצמי (וזה רק חצי מהמסע!).
זה היה מסע של כוח, של חברוּת ושל לב ענק. צעדתם בשביל הילדים – וגם קצת בשביל עצמכם, ואנחנו גאים בכם בטירוף!
השבוע ציינו בנרדים את יום הולדתו ה – 36 של יגב בוכשטב יחד עם בני משפחתו משה ונירית.
משפחתו של יגב בחרה לציין את יום ההולדת במיזם התנדבותי של הכנת עוגות. יגב מנירים, נחטף עם אשתו רימון מביתם ב-7 באוקטובר. הם הוחזקו בעזה יחד עד ששוחררה בנובמבר, ומאז היא המתינה לו בתקווה שישוב הביתה. יגב נהרג בשבי חמאס.
למדנו על יגב ממשה, הדוד שלו, שסיפר עליו שהיה מוזיקאי מחונן ואיש של אנשים. אוהב, רגיש, קשוב ופעיל חברתי.
למדנו על ערבות הדדית, מעורבות חברתית נתינה וזיכרון.
לסיום כל ילד קיבל שקית של עוגיות טעימות home made, שאפו מתנדבים לזכרו של יגב.
תודה למשה ונירית על ערב משמעותי.
יהיה זכרו של יגב ברוך והלוואי שכל החטופים ישובו הביתה במהרה🎗️
“מאז המלחמה יש עלייה במספר הילדים שנלקחים מהבית ומגיעים למרכזי החירום, משם הם עוברים לפנימיות ולמשפחות אומנה. אנחנו גם רואים הרבה יותר בעיות נפשיות אצל ילדים בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, יותר התנהגויות אלימות עם רמת חרדה הרבה יותר גבוהה וסימנים של פוסט-טראומה” נלי גבע, מנכ”לית עמותת כפרי ילדים אס או אס, בראיון מיוחד ל ynet
https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14208360
עם מכללת קיי בבאר שבע יש לנו קשר מיוחד.
למה? כי בוגר שלנו הוא גם בוגר שלהם וחשוב לו לעשות את החיבור הזה, לחשוף את החברים מהלימודים לנרדים, לבית שבו הוא גדל, לערכים ולמקום העמוק הזה בלב שאם מתחברים אליו אפשר להשפיע ולשנות.
כמו בכל שנה הם הגיעו לביקור בכפר לשמוע את הסיפור של אוגוסטו. אגו שלנו גדל בכפר, חזר כמדריך, התקדם להיות רכז והיום הוא מנהל אגף הספורט בעיריית ערד.
אגו שלנו תמיד מרגש וגאווה גדולה למשפחת נרדים.
ואם גם אתם רוצים להתחבר למקום הזה בלב, להשפיע ולשנות תתקשרו אלינו. לא צריך נסיון, לא צריך תעודה, רק לב זהב.
יש סיפורים שמזכירים לנו כמה כוח יש בשינוי, וכמה חשוב שלכל ילד וילדה יהיה מקום שבו הם יכולים לפרוח. היום בחרנו לשתף אתכם במכתב אישי ומרגש שכתב ילד בן 12 מכפר הילדים מגדים, ובכך פתח בפנינו חלון לעולם שלו ולמסע שעבר.
א’ הגיע אלינו אחרי רגעים לא פשוטים. יחד, עם הרבה אהבה, הכלה ותמיכה, הוא גילה את הכוחות הטמונים בו ואת היכולת לבנות לעצמו דרך חדשה ומלאת תקווה. הוא תזכורת חיה לכך, שכל אחד מאיתנו יכול לשנות את המסלול שלו בעזרת סביבה נכונה. אנחנו גאים להיות שם עבור ילדים כמו אמיר ולעזור להם לגלות את העולם מחדש.

“היי לכולם,
אני א’, תלמיד ב’נופי הגליל’, וזו השנה השנייה שלי כאן. רציתי לשתף אתכם במעבר שלי לפנימייה במגדל העמק שקוראים לה ‘כפר מגדים’.
הכל התחיל בזה שהתפתחה לי בעיית עצבים, והייתי מקבל התקפי עצבים על ההורים שלי. הייתי מקלל את החיים ואת ההורים שלי, ולצערי לפעמים גם מרביץ להם. להורים שלי היה קשה מאוד, והם לקחת אותי לאבחונים. בסוף הרווחה החליטה שאני אעבור לפנימייה. בהתחלה היה לי קשה עם ההחלטה הזו, אבל הכל השתנה לטובה. תסמכו עליי.
החליטו שאני אעבור למגדים. בהתחלה רציתי הביתה, בכיתי והתחננתי שיחזירו אותי, היה לי קשה אבל בהמשך נהיה לי טוב. התחיל להיות לי כיף, הכרתי חברים חדשים ועכשיו הכי טוב לי שיש. אני כבר כמעט חודשיים בפנימייה, אני משתתף בפעילויות ואני מאוד אוהב את האוכל שם.
כל שבועיים אנחנו חוזרים הביתה לסופשבוע. אני שמח לחזור הביתה ולפגוש את המשפחה כי מתגעגעים אליהם תמיד. בשבת אנחנו חוזרים לפנימייה.
השינוי הפחיד אותי, אבל עכשיו הכל טיל!”
יש משהו בחיבור של בני נוער להתנדבות. בייחוד כאשר יש משמעות מאחורי העשייה.
במסגרת מסע ישראלי, מגיעות אלינו לכפר קבוצות להתנדבות.
בתחילת ובסוף ההתנדבות אנו מקיימים שיח מחבר עם הנוער שבא להתנדב, מאפשרים להם לצלול איתנו רגע לעולם הפנימייה הטיפולית, מקיימים שיח ראשוני המקשר את הצורך של ההתנדבות שלהם בחברה.
אנו בוחרים לשקף להם את עולם הערכים, המעורבות החברתית והחיבור שלהם כבני נוער אל העשייה והמטרה המרכזית- להיות חלק מהסיפור המשותף של כולנו כעם וכחברה.
אנו מודים לכל הקבוצות שכבר הגיעו ומוקירים את אלו שבדרך.
התרגשנו מאוד לארח מנהלים בכירים מחברת סנפרוסט, שהגיעו להתנדב כפר הילדים מגדים. העובדים המדהימים השקיעו שעות יקרות מזמנם בצביעת ושיפוץ מועדון הנוער, ניקיון השבילים, צביעת ספסלים והוספת צבע וחיים לכפר שלנו.
לא מובן מאליו לראות אנשים שמקדישים מזמנם, פותחים את הלב ומשקיעים את האנרגיות שלהם למען הילדים שלנו. כל פינה שטופלה, כל ספסל שנצבע– מספרים סיפור של נתינה, אכפתיות ואהבה אמתית.
תודה גדולה לסנפרוסט על השותפות והלב הענק!