פגיעה פיזית

אלימות פיזית בין חניכים

מודעות

נגדיר לחניכים ולצוות מהו מגע אלים ואינו מקובל ונעודד שיח פתוח על כך. בשיח זה יש להדגיש שאלימות אסורה על פי חוקי המדינה ושבכל מצב אין לאדם רשות לפגוע באופן מכוון באחר. יש להבדיל בין אלימות המתרחשת בין חניכים בעלי מעמד וגיל דומים, לבין אלימות של חניך חזק פיזית/רגשית לחניך חלש ממנו.

מניעה

יש לזהות חניכים בעלי יכולת נשיאת תסכול נמוכה וללמדם דרכים סובלימטיביות לפריקת תסכולים באמצעות תכנית טיפולית מותאמת ותוכניות התנהגות ממוקדות (מתאים בעיקר לחניכים בעלי קשיים רגשיים ותוקפנות רגשית).

יש להגדיר דרכי ענישה מרתיעות מותאמות גיל ומצב (מתאים בעיקר לחניכים בעלי קשיים התנהגותיים ותוקפנות יזומה).

יש לדאוג להשגחה מלאה בכל עת על החניכים בתוך הקבוצות ובמרחבים הציבוריים. חניכים לא נשארים ללא השגחה.

יש לשקול ציוותי חניכים מתאימים, כמו גם צוותים מלווים.

תגובה

טווח קצר:

נפריד בין הניצים, נרחיק את שאר החניכים ממוקד האירוע ונצמצם סכנה.

יש לבדוק לשלומם הפיזי והרגשי של החניכים המעורבים.

נברר את מניעי האירוע והשתלשלותו ונתעד בכתב.

במקרים של אלימות חמורה, או מתמשכת יש לשקול הפרדה זמנית בקבוצות.

נרחיק את החניך הפוגע ממוקד הפעילות הקבוצתית ונשלול תנועה במרחב הציבורי בהתאם לגיל החניך (אין לשלול חוגים, טיפולים ומרכז למידה אלא אם החניך איננו רגוע), בנוסף על כלים משמעתיים פנימייתיים מותאמים לגיל החניך ומצבו.

טווח ארוך:

במקרים של אלימות חד פעמית, או נדירה יש לערוך שיח הכולל צוות ישיר ורכז המבהיר את חומרת האירוע.

במקרים של אלימות קשה, או חוזרת יש לכנס דיון הכולל את הורי החניך נציגים מלשכת הרווחה ע”מ לדון בתוכנית הטיפולית של החניך.

בכל מקרה, התאמת החניך למסגרת תיבחן אך ורק ע”י הנהלת הכפר.

דיווח­

בכל מקרה של אלימות יש לדווח לצוות החניכים המעורבים (הפוגע והנפגע), להורי החניך וללשכת הרווחה במקום מגוריו בנוסף יש למלא דו”ח אירוע חריג בתל”ם. במקרים של אלימות קשה (הכוללת פציעה או פגיעה חמורה), אלימות של חניך בעל עליונות פיזית/רגשית על חניך אחר, או אלימות מתמשכת יש לערב את הפיקוח על הפנימייה.

אלימות פיזית אנשי צוות

מודעות

אלימות כלפי דמויות מטפלות הינו חמור ומצביע על מצוקה רבה ולכן ייחשב חמור מן אלימות כלפי חניך אחר. שיח אודות אלימות מסוג זה חייב להתקיים בפתיחת השנה ע”י הנהלת הכפר בו תוסבר ההשלכות הפסיכולוגיות הקשות העשויות להתרחש אצל הפוגע בדמות המטפלת בו. יש לשתף את החניכים בשיח לטובת הבהרת הגבולות וההשלכות

מניעה

יש לזהות חניכים בעלי יכולת נשיאת תסכול נמוכה וללמדם דרכים סובלימטיביות לפריקת תסכולים באמצעות תכנית טיפולית מותאמת ותוכניות התנהגות ממוקדות (מתאים בעיקר לחניכים בעלי קשיים רגשיים ותוקפנות רגשית).

יש להגדיר דרכי ענישה מרתיעות מותאמות גיל ומצב (מתאים בעיקר לחניכים בעלי קשיים התנהגותיים ותוקפנות יזומה).

יש להתאים יחס מספרי מתאים בין אנשי הצוות לחניכים כמו התאמה מקצועית.

תגובה

טווח קצר:

הפרדה בין החניך לאיש הצוות.

יש לבדוק לשלומו הפיזי והרגשי של איש הצוות.

באם החניך מעל גיל 14, ואיש הצוות הנו איש צוות ישיר של החניך, יש לשקול הרחקה זמנית מהקבוצה.

במקרים של אלימות קשה והחניך מעל גיל 14 יש לשקול (הנהלת הפנימייה בלבד) עירוב גורמי חוק.

נרחיק את החניך הפוגע ממוקד הפעילות הקבוצתית ונשלול תנועה במרחב הציבורי בהתאם לגיל החניך (אין לשלול חוגים, טיפולים ומרכז למידה אלא אם החניך איננו רגוע).

טווח ארוך:

יש לכנס דיון הכולל את הורי החניך נציגים מלשכת הרווחה ע”מ לדון בתוכנית הטיפולית של החניך.

בכל מקרה, התאמת החניך למסגרת תיבחן אך ורק ע”י הנהלת הכפר.

דיווח

מקרה של אלימות כלפי איש צוות הינו חמור ולכן חייב להיות מדווח לכל הגורמים ובכללם הורי החניך, לשכת הרווחה ועו”ס לחוק נוער ולפיקוח על הפנימייה.

יש למלא דו”ח אירוע חריג בתל”ם.

אלימות פיזית של איש צוות כלפי חניך

אלימות פיזית של איש צוות כלפי לחניך

מודעות

אלימות של איש צוות כלפי חניך הינה אירוע חמור ביותר, איננה מקובלת ואסורה בכל מצב שהוא. שיח אודות נהלי המגע חייב להיכלל בימי ההיערכות של כל מסגרת אשר שם דגש על חוסר הסובלנות לאלימות בכלל ובפרט של איש צוות כלפי חניך. יש לשתף את החניכים ולהבהיר שמגע אלים הינו אסור ועליהם לדווח על כאלה במיידית.

מניעה

אנשי צוות יבחרו לאחר סינון קפדני. אנשי צוות ישיר יתקבלו לעבודה רק לאחר תהליך שיכלול ראיונות, תצפיות ובחינת ממליצים.

יש לקיים שיח בתחילת שנה ע”י הנהלת הכפר אשר מבהיר את נהלי המגע בין צוות לחניכים ואוסר מגע אלים מכל סוג שלו ובכללו גם “משחקי ידיים”.

יש לדווח על כל מגע שאינו מותאם בין אנשי צוות לחניכים לממונה הישיר ולהנהלת הכפר.

תגובה

טווח קצר:

יש להרחיק את איש הצוות מן המקום.

יש לבדוק לשלומו של החניך הנפגע, פיזית ורגשית.

יש לערוך בירור מתועד אודות נסיבות האירוע ותוצאותיו.

בשל חומרת האירוע, אם בבירור יתגלה האירוע כנכון, יש לבקש מן העובד לסיים את עבודתו עד לאחר בירור מעמיק יותר.

טווח ארוך:

יש לערוך בירור מעמיק מתועד הכולל את כל הנוכחים באירוע, החניך הנפגע והעובד (בנפרד).

במקרה והעובד מודה במיוחס לו יש לסיים עבודתו לאלתר בתהליך שימוע.

במקרה והעובד אינו מודה במיוחס לו ואין עדויות למקרה נמתין לתוצאות החקירה ונפעל בהתאם.

דיווח

יש לדווח לכל הגורמים המעורבים ובכללם הורים, לשכת רווחה, עו”ס לחוק נוער והפיקוח על הפנימייה. בשל הרגישות וחומרת המקרה הדיווח יעשה ע”י הנהלת הכפר בלבד.

יש למלא דו”ח אירוע חריג בתל”ם.

בהתאם לחובת הדיווח לפגיעה בחסר ישע, עלינו לערב גורמי חוק במקרים בהם האירוע מתברר כנכון. דיווח שכזה יעשה ע”י הנהלת הכפר בלבד.

באם האירוע מתברר כנכון, עלינו להציע לחניך והוריו את האפשרות להגיש תלונה במשטרת ישראל.

שימוש בממכרים

מודעות

תופעת השימוש בממכרים בקרב ילדים ובני נוער הולכת ומחריפה במיוחד לאחר תקופת הסגרים בנגיף הקורונה. השימוש בממכרים כולל בתוכו שימוש בסמים המוכרים לנו כדוגמת הקנאביס, או שימוש במשני תודעה כגון דבקים, דיאורדורנטים, גזי מזגנים, בלוני קצפות סמי פיצוציות ועוד. יש להבחין בין שימוש תכוף ובתוך המסגרת לבין שימוש מזדמן ו/או בחופשות, בנוסף יש להבחין בין שימוש לבין סחר. יש לקיים שיח נרחב על נושא הממכרים ואף לחזקו בגורמים מקצועיים מהתחום.

מניעה

1. יש להקצות חלק נרחב בימי ההיערכות לצוות אודות נושא הממכרים ואף לשקול שילוב אנשי מקצוע מתחום ההתמכרויות.
2. יש לשלב בתוכנית השנתית לחניכים קבוצות ממוקדות בנושא הממכרים. מתאים לשכבות הבוגרות. יש לשקול שילוב אנשי מקצוע מהתחום.
3. יש לדאוג להשגחה מלאה בכל עת על החניכים בתוך הקבוצות ובמרחבים הציבוריים. חניכים לא נשארים ללא השגחה.
4. יש לערוך ביקורות תקופתיות על חפצי החניכים בשיתופם.
5. יש לתשאל את החניכים אודות חופשותיהם בבית.
6. יש לזהות שינויים התנהגותיים ותפקודיים אצל חניכים, ירידה במוטיבציה וחוסר רצון להשתתף בסדר היום.
7. יש למסד מדיניות ברורה לנושא הטיפול בסמים ובממכרים כמו גם פרוטוקול עבודה עם חניכים משתמשים וסוחרים ע”י הנהלת הכפר.

תגובה

טווח קצר:

במקרה של חשד לשימוש יש לבקש מהחניך לערוך בדיקה. הבדיקה תיעשה ע”י איש צוות בכיר בלבד. במקרה של סירוב לבדיקה יש להבהיר לחניך שייחשב הדבר כחשד חמור לשימוש.

חש לבדוק לשלומם הבריאותי של המעורבים.

יש לבקש מהחניך לערוך חיפוש ביחד איתו בחפציו.

במידה והבדיקה נמצאת חיובית לסמים יש לערוך בירור עם החניך ולתעדו.

יש להגביר את ההשגחה על החניך.

טווח ארוך:

יש לקיים דיון פנימי בהשתתפות החניך, הוריו, צוות הפנימייה והנהלת הפנימייה בו יובהרו שוב הסכנות בשימוש והאיסור החמור כמו גם ההשלכות המשמעתיות שיש על כך בדיון זה יחתום החניך על חוזה בו יבטיח שלא לחזור על השימוש והוא והוריו יסכימו על בדיקות תקופתיות.

במקרה והשימוש היה בבית החניך יש לשקול בשיתוף לשכת הרווחה את יציאות החניך לביתו.

יש לקיים בדיקות נוספות אקראיות בטווח של 3 שבועות.

במידה והחניך יימצא בבדיקה נוספת כמשתמש יש לכנס דיון הכולל את לשכת הרווחה לטובת דיון בתוכנית הטיפולית של החניך.

במידה והחניך יימצא חיובי לבדיקה גם לאחר דיון זה ובפעם השלישית יש לקיים דיון בשיתוף הפיקוח ע”מ לשקול מסגרות חלופיות לחניך המתאימות למצב דוגמת חסות הנוער או מוסדות גמילה.

בכל מקרה כפרי הילדים לא יתמודדו עם המקרים הבאים:

– חניך אשר משתמש שלא במסגרת שימוש חברתי, או שימוש פונקציונאלי, או אשר מוותר על חלקים משמעותיים מחייו לטובת הדבר, כגון לימודים, חברה, סדר יום וכו’. ברמה האופרטיבית מכור יוכרז חניך אשר ב-3 בדיקות עוקבות (ידועות מראש בהפרש של 21 ימים אחת מהשנייה) יימצא משתמש.

– חניך אשר מכניס סמים לפנימייה על מנת להפיץ לשאר ולמכרם.

במקרים כאלה יתקיים דיון דחוף עם הפיקוח על המשך התחנכותו של החניך במסגרת.

דיווח

יש לדווח להורי החניך, ללשכת הרווחה ולפיקוח.

יש למלא דו”ח בתל”ם.

במקרה של סחר יש לשקול עירוב גורמי חוק (ע”י הנהלת הכפר בלבד).

סיכון עצמי

מודעות

התנהגויות של סיכון עצמי נפוצות בקרב חניכים אשר מגיעים מבתים בהם הגבולות מטושטשים ובמיוחד בקרב חניכים אשר בילו זמנים נרחבים בשוטטות בשכונות וברחובות. התנהגות סיכונית קיימת בעיקר אצל חניכים בעלי קשיים התנהגותיים, התנהגות מרדנית והפרעות קשב מורכבות. התנהגויות אלה יכולות לכלול: טיפוס על גגות, קפיצה מעל גדרות, משחק בחפצים חדים ומסוכנים, השלכת אבנים ועוד. יש לערוך שיח משתף עם החניכים המבהיר את הסכנה שבהתנהגויות אלו ואת ההשלכות הצפויות.

מניעה

1. יש לערוך שיח מקיף על התנהגויות סיכוניות בימי היערכות בתחילת השנה ולאורך כל השנה.
2. יש לדאוג להשגחה מלאה בכל עת על החניכים בתוך הקבוצות ובמרחבים הציבוריים. חניכים לא נשארים ללא השגחה.
3. יש לדאוג כל העת למרחב פתוח ברחבי הכפר ולהרחיק עצמים בעלי היתכנות לסיכון כגון אבנים, סכינים (בתוך הקבוצות) וכד’.
4. יש להגדיר התנהגויות סיכוניות כ”קו אדום” ואת דרכי התגובה להן.

תגובה

טווח קצר:

נצמצם את הסכנה בכך שנרחיק את הסובבים ונבקש מהחניך לחדול מהתנהגותו.

אין להתקרב אל החניך בצורה מאיימת, וודאי שאין לסכן את עצמנו. למשל: אין לטפס על גג אחרי החניך.

לאחר שהחניך חודל מהתנהגותו יש לקיים שיחה המגדירה את גבולות המסגרת ואת הסכנות שבהתנהגות. בשיחה זו תוגדר גם התגובה למעשה שתכלול השגחה צמודה וצמצום התנועה במרחבים הציבוריים.

טווח ארוך:

יש לקיים דיון בהשתתפות החניך והצוות ובהתאם לחומרה, או התכיפות לצרף את לשכת החניך ואף הפיקוח על הפנימייה.

יש לבנות תוכנית התנהגותית לצמצום ההתנהגויות הסיכוניות.

במידה והחניך ממשיך בהתנהגותו, יש לקיים דיון הכולל את הנהלת הפנימייה, החניך, הוריו, לשכת הרווחה והפיקוח ע”מ לדון בתוכנית הטיפולית של החניך.

יש להסיק מסקנות מהאירוע ולרענן נהלי השגחה והרחקת חפצים מסוכנים וגישה אליהם.

דיווח

1. יש לדווח להורי החניך ולשכתו.
2. יש לדווח לפיקוח על הפנימייה. הדיווח יעשה ע”י הנהלת הפנימייה.
3. יש לדווח לפסיכיאטר המלווה את הפנימייה.

שימוש בכלי נשק

מודעות

שימוש בכלי נשק אצל החניכים יכול להיות נפוץ אם בשל התנהגות שאימצו מבתיהם, או באופן משחקי לקוי. יש לקיים שיח עם החניכים על הדבר ולאסור בתכלית האיסור החזקת נשק.

מניעה

1. יש לקיים שיח בשיתוף החניכים המבהיר את איסור ההחזקה והשימוש בכלי נשק בכפר.
2. יש לערוך חיפושים בשיתוף החניכים בחפציהם האישיים.
3. יש להרחיק חפצים מסוכנים בקבוצות (כמו סכינים חדות) ולשמור אותם בחדרים נעולים.
4. יש לדאוג להשגחה מלאה בכל עת על החניכים בתוך הקבוצות ובמרחבים הציבוריים. חניכים לא נשארים ללא השגחה.

תגובה

טווח קצר:

יש לבקש מהחניך את כלי הנשק. אין לחטוף מידיו בכוח בשל הסכנה.

כלי הנשק יהיה מוחרם עד לכשהוריו יאספו אותו.

יש להבהיר את הסיכון שבהחזקת כלי נשק והאיסור החמור על כך.

טווח ארוך:

יש לקיים שיח עם החניך והוריו.

במידה וההתנהגות חוזרת על עצמה, או שהחניך משתמש בכלי הנשק, יש לקיים דיון עם החניך, הוריו, לשכת הרווחה על מנת לבחון את התכנית הטיפולית של החניך.

דיווח

יש לדווח להורי החניך ולבקשם לאסוף את כלי הנשק, אחרת יישאר מוחרם על ידי הפנימייה.

השגחה, מוגנות ובריחות

מודעות

מוגנות החניכים הינה מטרה עליונה ויש לאכוף אותה בכל עת. אין לאשר תנועה של חניכים ללא השגחה ללא אישור של צוות בכיר. בריחת חניכים הינה אירוע מורכב העלול לסכנם משמעותית. יש לקיים שיח תכוף על נושא ההשגחה לכל אורך השנה. יש לשתף את החניכים בשיחה המסביר את הסכנות שבבריחה כמו גם ההשלכות הצפויות להתנהגות שכזו.

מניעה

יש לקיים שיח רצוף ותכוף בנושא ההשגחה לכל אורך השנה.

אין להשאיר חניכים ללא השגחה, למעט מקרים בו הדבר מאושר ע”י צוות בכיר בלבד.

יש לדאוג לנעילת השערים לכפר בכל עת.

תגובה

טווח קצר:

יש לצאת אחר החניך. גם בבריחה אין אנו משאירים את החניך לבד. כמובן שבמקרה שהמעקב אחר החניך מסכן את הצוות או אותו עצמו, נעצור.

אין לגעת בחניך מחוץ לכפר (גם לא על פי גישת ההט”מ), אלא אם מדובר בסיכון חיים.

יש לנסות ולשכנע את החניך לעצור ולחזור בו מן הבריחה.

במקרה ואנו מאבדים קשר עין עם החניך למעלה מ20 דק’, או שהחניך מסכן עצמו משמעותית יש להתקשר למשטרה. במקרים שהחניך תחת צו יש להכין עותק למסירה למשטרה.

עם חזרת החניך יש לקיים בירור אודות נסיבות הבריחה, לבדוק את שלומו הפיזי והרגשי ולהעביר את החניך להשגחה צמודה.

יש לסמן לחניך שאין אנו יכולים לסמוך עליו כעת ולכן יעבור להשגחה צמודה לתקופה שתיקבע ע”י הצוות ולצמצם את התנועה המרחב הציבורי.

טווח ארוך:

במקרה של בריחה ראשונה, יש לקיים דיון פנימי, להבין את נסיבות האירוע והמצוקה שהובילה לבריחה ומנגד להבהיר לחניך את חומרת מעשיו והסכנה שבבריחה.

במקרים של בריחות חוזרות, ממושכות או בעלות אופי סיכוני גבוה יש לכנס דיון הכולל את החניך, צוות הפנימייה, לשכת הרווחה והפיקוח על הפנימייה ולבחון את התכנית הטיפולית של החניך.

בכל מקרה, התאמת החניך למסגרת תיבחן אך ורק ע”י הנהלת הכפר.

דיווח

במקרה של בריחה יש לדווח להורי החניך, לעו”ס לחוק נוער ולפיקוח על הפנימייה.

במקרים שאנו מאבדים קשר עין עם החניך ושעברו יותר מ20 דקות (או שהחניך ברמת סיכון גבוהה), נדווח למשטרה. במקרים שהחניך תחת צו יש לציין זאת.

במידה והחניך חוזר/מוחזר יש לעדכן את כל הגורמים המדווחים.