בתוך חוסר היציבות של הימים האחרונים והמתח הביטחוני, אנחנו מוצאים את עצמנו פעם אחר פעם נפעמים מהצוותים שלנו בכפרי הילדים. הכירו את לינוי, מי שהייתה עד לא מזמן המדריכה של הילדים הצעירים ביותר ב”משפחתון נגב”, והיום מלווה את חברי הקומונה בכפר וחניך אישי בנוסף.

לינוי היא חלק בלתי נפרד מהמשפחה של כפר הילדים מגדים, אבל בימים האחרונים היא נאלצת לתפקד כעוגן עבור הילדים שלנו מרחוק, כשהיא לובשת מדים. היא הוקפצה לשירות מילואים באוגדה 146 ב-4 לפנות בוקר, ללא הכנה מוקדמת, ומאז היא מחלקת את הלב שלה בין המשימות באוגדה לבין הילדים בכפר.

“רגע לפני שהחופש התחיל קיבלתי את הצו, ובמקביל הקומונה קיבלה הנחיה שאין יציאות הביתה בגלל המצב. אז ניחמנו אחד את השני, וזה היה רגע מחבר מאוד” היא מספרת. המציאות המורכבת שבה הילדים נדרשים לשהות במרחבים המוגנים מעמידה את הצוותים שלנו במבחן יומיומי. למרות שלינוי נמצאת הרחק מהכפר, היא לא מוותרת על הקשר לרגע: “אדם ואני מדברים בווידאו לפני השינה כשמתאפשר לי, וכשלא – הוא שולח לי הודעה קולית של לילה טוב. עם הקומונה אני בקשר יומיומי בטלפון. אנחנו דואגים להם מרחוק לפעילויות הפוגה מיוחדות כדי להרגיע את המצב ולשמור על השגרה שלהם גם בתוך הממ”דים”.

אנחנו מחכים לשובה של לינוי ושל כל אנשי המילואים שלנו הביתה, לכפרי הילדים. עד אז, אנחנו ממשיכים לעשות הכל כדי להעניק לילדים תחושת ביטחון, גם אחרי לילה סוער כמו אמש.