ירון חלימי ז״ל היה חלק ממשפחת אס או אס.

איש של אנשים, עם לב פתוח ונתינה שלא נגמרת. הוא היה חלק ממשפחה שמגלמת ערכים עמוקים של ישראליות, אהבה ועשייה, משפחה שחיה ונושמת את כפר הילדים ‘נרדים’ שבערד. כולם היו שם יחד, ירון, אשתו רונית, וילדיהם – עבדו, פעלו ונתנו מכל הלב לילדים ובנו עבורם בית ומשמעות.

ירון היה חלק בלתי נפרד מהעשייה הזו. הוא היה שם בשביל הילדים לא רק מתוך אחריות, אלא מתוך אהבה אמיתית. לדוגמא, כאשר התבקש לקחת ילדים למשחק של הפועל באר שבע, הוא לא חשב פעמיים. הוא התייצב, לקח על עצמו הכול, ובדרך שלו הצליח להיכנס להם ללב, בצחוק, בשיחה, ובנוכחות הפשוטה והחמה שלו. הילדים הרגישו את זה, והוא החזיר להם אהבה גדולה.

גם בבית, הנתינה הייתה דרך חיים. המשפחה כולה אוהבת לארח, לבשל, לאפות וליצור יחד. הם בנו דברים כמשפחה, נרתמו אחד למען השני, וירון תמיד היה שם, תומך, זמין, חלק מהלב הפועם של הכול.

הייחוד של ירון היה ביכולת שלו לחבר בין אנשים. לראות כל אדם באמת, לייצר קשר, לפתוח דלתות וליצור שרשרת של טוב שהמשיכה הלאה. כמו שנכתב לזכרו באנדרטה – “השביל הזה מתחיל כאן”, וירון באמת בחר ללכת בו בדרכו, בדרך של חופש, אהבת אדם ושמחת חיים.

היום, דרך האות שלו, אנחנו בוחרים להנציח את זכרו ופועלו ולספר את הסיפור שלו. סיפור של משפחה, של נתינה, של חיבור ושל לב גדול שנשאר איתנו.

גם היום אחרי לכתו של ירון, החיבור של המשפחה לאס או אס ממשיך להתקיים והינו עמוק וחי. רונית והבנות נמצאות כאן למען הילדים, וממשיכות לעבוד עם הלב, להוביל, ליצור ולהעניק להם את אותה תחושת בית שירון היה חלק ממנה. אנחנו מרגישים שזכינו בהן, ונרגשים לעמוד לצידן, לחבק ולהמשיך יחד איתן את הדרך – הדרך של ירון.