בבתים המשותפים שלנו בכפרי ילדים אס או אס, אנחנו פוגשים כל יום את הרצון של הילדים להיות מקום ראשון- הם מתחרים על תשומת הלב שלנו, על הסבלנות שלנו, אבל הפעם, דווקא המקום השני של נעם הוא הזדמנות מדהימה עבור מנהלות הבתים, המדריכים והצוותים הטיפוליים לדבר עם הילדים על אחד הכלים החשובים ביותר לחוסן נפשי: היכולת להתמודד עם אכזבה, ולדעת לראות את הטוב ואת הדרך שעברנו.

מותר להתאכזב, מותר לרצות את הכי גבוה ושזה טבעי לחלוטין. אבל מיד אחר כך, אנחנו מעבירים את הפוקוס להשתדלות ועבודה קשה. אנחנו מזכירים את שעות האימונים, את ההשתדלות, (ואת זה שלא דחוף לנו לארח פה את הארוויזיון שנה הבאה). עבור הילדים שלנו, שמתמודדים עם אתגרים לא פשוטים, הלמידה הזו היא קריטית: חינוך אמיתי הוא לא ללמד אותם איך להיות תמיד במקום הראשון, אלא איך לקום, לחייך ולהעריך את ההישגים שלהם גם כשהתוצאה מעט שונה ממה שקיוו.

המקום השני הוא לא “כמעט”, הוא הצלחה אדירה שמלמדת אותנו על רוח ספורטיבית, צניעות ופרופורציות.

נעם, בשביל הילדים שלנו אתה השראה עצומה לכך שהדרך חשובה לא פחות מהפסגה