נמצאו ברחובות דמשק: ילדות קטנות הקוראות לכפר SOS בית

אלה ואיה, רק בנות 3 ו-4, היו לבד חסרות בית עד ששומרוני טוב הבחין בהן והביא אותן עד לכפר הילדים של SOS בדמשק, סוריה.

הסיפור המרגש מהמדינה השכנה לנו בצפון, סוריה. כאשר מדובר בילדים קשה להשאר אדישים. וטוב שישנם אנשים טובים כמו חסאן בכל מקום בעולם.
אלה ואיה האחיות מדמשק שנמצאו ברחוב על ידי עובר אורח
"בדיוק יצאתי מתפילה במסגד כאשר הבחנתי בשתי ילדות קטנות יושבות בשפת המדרכה אוחזות ידיים חזק" נזכר בהתרגשות חסאן, סורי בסוף העשור הרביעי לחייו ואב לשלוש. "הן היו במצב לא טוב. הן איבדו את הוריהן ורק אלוהים יודע כמה זמן הן הסתובבו להן כך לבדן ברחובות דמשק".
חסאן הביא את הילדות לכפר הילדים של ארגון SOS  בדמשק.
אלה ואיה ידעו את שמן אך לא הייתה עליהן שום תעודה מזהה, הן נראות בנות 3 ו-4 שנים לערך.
הארגון SOS  בסוריה לא הצליח לאתר מהיכן הגיעו או מה בדיוק ארע להן, היכן הוריהן וכיצד הגיעו למצב בו היו, אבל אלה, הגדולה מבין האחיות ידעה לספר כי לאביהן הייתה חנות כלי נחושת קטנה באאל- טל באזור הכפרי של דמשק.
"לא ידעתי מה לעשות, רק ידעתי שאני לא יכול להשאיר אותן כך לבד" , ממשיך חסאן, "הבאתי אותן איתי לביתי. אישתי הייתה מאוד עצובה למראה הילדות הקטנות במצב כה מוזנח, היא טיפלה בהן וילדי היו שמחים ששוב הבית עם ילדים קטנים. ביתי הבכורה, בת 17, אשר אינה עובדת ולא קמה מהמיטה לפני שעות הצהריים החלה לקום בכל יום בשעה 7 בבוקר בכדי להכין ארוחת בוקר לילדות ולשחק איתן. הן החזירו סוג של שמחה לבית, צחוק ואהבה היו שוב חלק מהווי הבית".
חסאן הינו פועל פשוט המשתכר בקושי בכדי לספק את צרכי משפחתו, חייהם מאוד צנועים וכלל לא פשוטים, במיוחד במצב מלחמת האזרחים הפוקדת את המדינה בשנים האחרונות. אך למרות זאת רצה לשמור על הילדות ולגדלן כבנותיו הוא. חסאן החל בהליכים הרגילים ופנה לתחנת המשטרה הקרובה לדווח על הילדות, לאחר מכן פנה לרשויות המשפט שיאפשרו לו להחזיק בילדות עד אשר יתברר מידע לגבי הוריהן הביולוגים. יחד עם אשתו הם היו משוכנעים שיוכלו לטפל בילדות עד אשר יוכלו לחזור למשפחותיהן – במידה ואכן המצב יאפשר.
חסאן יחד עם הבנות
לצערם החוק בסוריה אינו מאפשר אימוץ ילדים ואחזקתם, ילדים ללא משפחה חייבים להימסר לארגונים רשומים המטפלים במקרים אלו. חסאן מאוד הצטער על החלטת הרשויות לא לאפשר להם לגדל את הילדות, אך שמח על החלטת השופט אשר דן באחזקת הילדות לאפשר להן לעבור להתגורר באחד מכפרי הילדים של הארגון הבינלאומי SOS  בדמשק. ועל אף שהילדות אינן יכולות להישאר תחת חסותו הוא ידע כי במקום זה יהיה בית בטוח, חם ואוהב שידאג לילדות.
כאשר הבינה אלה כי על חסאן להשאירן שם רצה אליו תוך כדי שהיא צועקת " אבאל'ה, אל תשאיר אותנו כאן לבד".
הילדות שהוו בבית משפחתו של חסאן רק 9 ימים אך כבר התרגלו לקרוא לו ולאשתו "אבא" ו"אמא", והרגישו כמשפחה תומכת ואוהבת. חסאן התכופף לעברן ונתן להן חיבוק חם ואוהב ולחש להן "אתן תלכו למקום מאוד נחמד. אל תדאגו, אגיע לבקר אתכן מידי יום. יהיה לכן גן משחקים גדול לשחק בו ולך, אלה, יתנו תיק חדש לבית הספר."
חסאן ליווה את הבנות עם ההסעה לכפר של SOS  ושם בשער נפרדו לשלום. אלה ואיה חיות עתה בכפר הילדים קודסאיה שבדמשק, חולקות את ביתן החדש עם אחיהן ואחיותיהן החדשות.
יחד עם הרשויות עובדים הצוותים של SOS  בהמשך ניסיונות איתור המשפחות של הילדות, או באיסוף כל מידע על עבר הילדות, כך שבתקווה יצליחו לקשר ביניהם שוב.
אין כיום מידע רישמי על מספר הילדים העזובים המסתובבים בסוריה במצב דומה לאלה ואיה, אך מדוחות של ארגון UNICEF  כי באזורי ירדן ולבנון ישנם כ – 8000 ילדים פליטים במצב דומה.
איה מציירת בכפר הילדים SOS דמשק